אימון אישי ופיתוח מנהלים כאנשים

השתייכות

מה יוצר הרגשה של ביטחון פסיכולוגי אצל כל אחד מאיתנו, היא שאלה שהתשובה עליה אישית. מקורה של תחושת הביטחון הפסיכולוגי אצל אנשים שונים, שונה, אך ניתן לראות כי ברוב המקרים ישנם כמה מקורות עיקריים לתחושת הביטחון. מקור אחד הוא תחושה של השתייכות. כזכור, חווית הביטחון הפסיכולוגי הראשונה הינה זו הנרקמת ביחסי הורים וילדים. שם יכולים ההורים להוות בסיס בטוח לילדיהם, בסיס המאפשר להם לצאת אל העולם, להתנסות, להעז וחזור אליו לצורך "תדלוק" כאשר הם חשים פחד, קושי, עייפות או צורך בחום וקרבה. לנו כמבוגרים צורך דומה, על-כן, כדי לגבש חווית ביטחון פסיכולוגי, עלינו ליצור לעצמנו סביבת השתייכות.

סביבת ההשתייכות בארגון יכולה להיות מורכבת מעמיתים עימם יש לנו מעין ברית. אין מדובר רק באחדות אינטרסים, אלא גם ביכולת להיכנס למשרד של חבר בעבודה, לסגור את הדלת ולפרוק קצת. לטיפוח של קשר כזה ערך רב ביצירת הביטחון הפסיכולוגי בארגון. סביבת ההשתייכות יכולה גם להיות מורכבת מאנשים מחוץ לארגון, אך המכירים את התנהלותו ועשויים לספק תובנות רלוונטיות, למשל, אנשים אחרים בתעשייה דומה, או אנשים אשר עבדו עימנו בעבר. פעמים רבות אנו נוטים לזנוח קשרי עבר עם מי שעבדו עימנו. אולם, לשמירה על קשר עימם (או לחידושו אם אבד), עשויה להיות תרומה משמעותית ליכולת לראות דברים בפרספקטיבה שונה, לקבל אוזן קשבת ועצה טובה ממי שאינם מעורבים עימנו באותה קלחת, אך יכולים להבין אותה לאשורה.

בני הזוג יכולים גם הם להוות בסיס בטוח עבורכם. הפכו אותם לכאלה. ערבו אותם במה שקורה לכם, גם כשמדובר בנפילה ולא רק בהצלחות מסחררות. התייעצו איתם, הקשיבו למה שהם אומרים, הפכו אותם לאנשי סודכם. תמכו בהם כשהם רוצים לעשות שינויים. הם יחזירו לכם באותו מטבע כשתרצו אתם לשנות משהו. זה טריוויאלי לחלקנו, עבור אחרים קצת פחות. זה יתרום גם לזוגיות וגם למי שאנחנו בעולם העבודה.

משוב

לא רק העובדים שלנו זקוקים למשוב ולהערכה, גם אנחנו. אם זה לא קורה לבד, גשו אל הממונים עליכם ובקשו מהם משוב. כן, גם מנכ"ל עסוק יכול לתת משוב, וכן אדוני המנכ"ל, גם אתה יכול לקבל משוב, למשל, ממנהלת משאבי האנוש (היא יכולה להיות גם חלק מסביבת ההשתייכות שלך, אם תעבוד איתה נכון). ניתן לקבל משוב מיועץ איתו עובדים, ואף מכפיפים (זה גם ייצור פתיחות משמעותית ביניכם). לעצמאים שבינינו, לקוחות יוכלו לתת משוב רב ערך. אם יש לכם שותף, כדאי להזמין ממנו משוב, זה יתרום רבות לכם, לעסק ול"זוגיות" שלכם.

עשייה עבור עצמי

בין שלל המטלות הבלתי נגמרות, האחריות העצומה וה"ג'ינגול" בין בית, עבודה, בוסים, בני-זוג וילדים, אנו שוכחים פעמים רבות את עצמנו. אם נשאל עצמנו "מי אני" נראה שקל לנו הרבה יותר להשיב באמצעות המקום בו אנו עובדים, התפקיד שלנו, בני הזוג שלנו וכד'. הגיע הזמן קצת להכיר את עצמנו. מי אנחנו? מה אנחנו באמת אוהבים לעשות? מה היינו באמת רוצים לעשות אילו לא היו לנו מגבלות של כסף, למשל? איפה היינו רוצים להיות? מה מעסיק אותנו באמת? את התשובה על שאלות אלו לא נקבל אם נמשיך להיות במרוץ מתמיד שבו אנו רודפים אחרי עוד משימה ועוד מטלה ובורחים מעצנו. מתי בפעם האחרונה לקחת חופשה בת יומיים שבה היית רק אתה ועצמך? כן, זה כרוך בייסורי מצפון, ובתיאומים ואולי גם בכמה הרמות גבה. אבל יכול להיות שיתבררו לך כמה דברים על עצמך. זה לא אומר שתחזור ותהפוך את החיים שלך, אלא אם תרצה. אבל זה כן אומר שאולי תוכל לשלב בהם כמה דברים שהם ביטוי שלך עצמך, של הרצונות האמיתיים שלך. זה בעיקר אומר שזה עשוי לסייע להיות יותר עצמך וגם מי שסביבך ירוויח מכך.

מה אני מחמיץ עכשיו ולא ישוב? מה אני דוחה לפנסיה והיה ניתן לעשות עכשיו?

אבא שלי תמיד היה אומר שכשהוא ייצא לפנסיה הוא יקרא סוף סוף. הוא בפנסיה כבר שש שנים ועוד לא מגיע לזה... אין זמן טוב יותר מעכשיו לעשות את הדברים שמסבים לנו הנאה וקורת רוח. זה יכול להיות ספר טוב, טיול אופניים, ללמוד ציור, לטפח גינה, להתנדב, "יו ניים איט". קצת פחות טלוויזיה בערב וקצת יותר מהפעילות הזו. כל הדברים האלה שיכולים לגרום לנו להרגיש ממש טוב באיזושהי שעה בכל יום, ערכם לא יסולא בפז, בהיותם ערבים לשלומנו הנפשי ולביטחוננו בעצמנו.

יש גם כמה דברים שאנו מחמיצים, שקורים ממש עכשיו ולא יקרו אחר כך. דוגמה מובהקת לכך היא המלה הראשונה שהילד שלנו אומר, הצעד הראשון שלו, או הסיפור הראשון שהוא למד בגן. אנחנו יכולים לבחור להיות שם (לפחות בחלק מהזמן) או לבחור גם ביום הזה לצאת בתשע בערב מהעבודה. רק צריך לפעמים לזכור למה אנחנו עובדים כל כך קשה. מיד אנחנו חושבים שקל להגיד אבל אין זמן לזה. אז לא נעים להגיד, אבל כל הורה גרוש יספר לכם איך פעמיים בשבוע הוא יוצא באמצע היום כדי להיות עם הילדים שלו. אז הוא מוצא לכך את הזמן. בואו נגלה כאן סוד: גם לנשואים מותר.

חופשות

יש לנו נטייה להמנע תקופה ארוכה מלצאת לחופשה ואז להיעלם לשלושה שבועות ולצאת לאיזה אי חלומות. השבוע הראשון של החופשה נועד להוריד הילוך ולהתנתק, בשבוע השני אנחנו בחופשה ובשבוע השלישי אנחנו כבר מוטרדים מהחזרה לעבודה. זה נכון למי שבכלל יוצא לחופשה. מחקרים דווקא מראים שיציאה לחופשות תדירות וקצרות (יומיים שלושה כל חודשיים) מרעננות הרבה יותר, מאפשרות לחזור לעצמך ואל הכוחות שלך ושומרות על מצברים טעונים.

הייה נוכח

ליכולת להיות נוכח (להרגיש את חווית ה – being) ערך רב ביצירת תחושת ביטחון. ההתחברות לרגע הזה ולמה שמתרחש בו, למה שאני מרגיש עכשיו, למה שקורה לי ממש ברגע זה, לא למה שעלול לקרות או למה שכבר קרה. לא למה שמפחיד אותי שיקרה או למה שאני מצטער שלא קרה. ממש למה שקורה עכשיו. ההתחברות הזו עושה כל כך טוב לראייה של עצמנו, לראייה נכוחה של המציאות ושל הסובבים אותנו. זו הראייה המדויקת ביותר משום שהיא היחידה שנצמדת לעובדות (מה קורה עכשיו) ולא לפרשנויות או מחשבות על (מה יקרה או מה קרה). איך מתחברים לנוכחות? למשל על-ידי תרגול יומיומי של מדיטציה, על-ידי תפילה, באמצעות תזכורות קטנות, שאומרות לנו לעצור רגע מהעשייה ולהתחבר לעצמנו. זה נשמע קצת מוזר ורחוק מאיתנו בהתחלה, אבל זה מחולל נפלאות.

הדברים שהזכרתי אינם בהכרח קלים לביצוע והםרק חלק מהתשובות. אבל להיות בן אדם נוכח, בטוח, פועל מתוך ראייה ברורה ולא מתוך פחדים ודאגות, להיות כל אלה זה לא בהכרח קל אבל מאוד מאוד כדאי. התשובה האמיתית איך להגיע למקום הזה של הרגשת ביטחון שלך המנהל ושלך המנהלת מצויה אצלך. נסה להרגיש מה זה להיות בטוח. מה יגרום לך להרגיש בטוח? מתי הרגשת בטוחה בפעם האחרונה ובאלו נסיבות? התשובה לשאלות אלו יכולה להיות יקרת ערך עבורך. אם תעשה בה שימוש תגלה שהעולם נראה קצת אחרת, מתנהג קצת אחרת. כך גם נוודא שרק השנה נגמר אבל לא אנחנו...

אז הפעם השאלה למחשבה היא - מה יוצר אצלך תחושה של ביטחון וחווית בסיס בטוח?

צרו עמי קשר

שם מלא:

טלפון:

דואל:

הודעה: